הלכות פסח בשו"ע נפתחים בהלכה המתייחסת לחיוב לחלק אוכל לחג עבור עניי העיר, בחג הפסח. מקור ההלכה היא במנהג מתקופת האמוראים המצוין גם בש"ס. גם בימינו אנו, חלוקת ה'קמחא דפסחא', בין בצורת תלושי קנייה ובין בצורת סלי מזון, או תלושים לסבסוד ע"י עמותות החסד, תופסת מקום נכבד בהכנות לקראת החג. יצאנו לבדוק על המספרים, ואיך הדברים נראים ומתבטאים מכיוונן של עמותות החסד המתווכות בין הנותנים למקבלים.

בעמותת 'לקט ישראל' המספקת סיוע לוגיסטי ל-180 עמותות בישראל, בהם גם עמותות דתיות וחרדיות, מציינים בשיחה לאתר קול חי, כי השנה ניכרת עלייה של 30% בפניות העמותות אליהם, על רקע הקושי הרב של תורמים בעמותות הללו לתרום כבעבר. כשעיקר הקושי מתבטא בעמותות הפועלות בדרום הארץ, על רקע המלחמה בקיץ וגל הפיטורים האחרון.

העמותה זוכה לתמיכה מצה"ל, חברות התעשייה במשק, חקלאים, בעלי מסעדות ואירועים, המספקים עבורה את העודפים שברשותם, כשבכך גם נמנעת השלכת מזון, וגם מסייעת בביטחון התזונתי של הנזקקים ע"י העמותות השונות.

על מנת למנוע כפל תרומות, קיימת באתר העמותה הזנה ממוחשבת המונעת תמיכה כפולה של שני עמותות באדם אחד, על חשבון נצרכים אחרים. כאשר כלל עמותות החסד מכל גווני הקשת, חרדיות דתיות וחילוניות כאחד, זוכים לסיוע מותאם על פי רמת הכשרות הנדרשת.

עלייה דרמטית בבקשות

השנה שהיא שנת שמיטה, זוכה הדבר להתבטאות מיוחדת, בפירות וירקות המועברים לעמותות, וקיימת אבחנה בין פירות שישית או אוצר בי"ד, ולשדות הפועלים על בסיס תעודת היתר מכירה. רק בחודש הזה העבירה 'לקט ישראל' כ-900 טון של פירות וירקות מחקלאים שונים לעמותות החסד.

בפסח ניכרת עלייה בכמות הפניות לסיוע ע"י עמותות החסד, כאשר גם משפחות שבכל ימות השנה אינם חשים עצמם כנזקקים, בפסח הם חשים צורך בסיוע כלכלי ויחס הפניות מוכפל. אם בשבוע סטנדרטי, סך סלי המזון שמועברים לחלוקת העמותות עומדת על כ140,000 נזקקים, בפסח המספר נע סביב 280,000 נזקקים.

בארגון החסד 'יד אליעזר', צפויים לחלק השנה סלי מזון לקראת החג, ללמעלה מעשרים אלף משפחות, סלי מצרכים שיכללו; מצרכי יסוד, חומרי ניקוי לקראת פסח, קופסאות שימורים. בנוסף לתווי קנייה לרכישה עצמאית. שווי הסל מוערך יחד עם תווי הקנייה בין 200 שקל ל 1,500 שקל, לפי גודל המשפחה. כשרוב הכסף למימון הסלים מגיע דווקא מהתרומות הקטנות של הציבור.

חג ללא חובות

הרב יעקב פרידמן מארגון 'פעמונים', העוסק בליווי כלכלי של המשפחות לאורך ימות השנה בניהול נכון של התקציב החודשי ע"י צמצום הוצאות והגדלת הכנסות, מספר כי כשמגיעים החגים גם צעדים אלו אינם מספקים.

בהתאם לכך הארגון מסייע למשפחות המלוות ע"י מתנדבי הארגון, בסכום כספי ייחודי המותאם לצרכיה של אותה משפחה ויאפשר להם לעבור את החג ללא שקיעה נוספת במעגל החובות. כאשר המטרה היא להוציא את המשפחות הללו ממעגל הנתמכים.

12 טון עופות

כמידי שנה בשנים האחרונות, גם השנה חולקו למעלה מ-12 טון עופות בהכשר 'שארית ישראל', ללמעלה מ1,000 אברכים הלומדים בכולל פוניבז' בראשות מרן הגראי"ל שטיינמן שליט"א, ביוזמתו של נשיא הישיבה והכולל הרב אליעזר כהנמן.

באחד מארגוני הצדקה והחסד הפועלים באופן מקומי, הקדישו השנה זמן ומאמץ רב, על מנת שלא ייפלטו מהרשימה כאלו שזקוקים לתמיכה הזו. מעבר לכך, מחולק מדרג הסיוע ע"פ קריטריונים שגיבשו בארגון, לשני רמות. כאשר סל הסיוע הבסיסי מוערך בכ-600 ש"ח, והסל המורחב מוערך בכ-1,300 ש"ח.

בארגון מבהירים, כי סיוע כלכלי זה נותן אפשרות למשפחות, לפנות כספים מהוצאה למזון למטרות בסיסיות אחרות, ולמנוע ניתוקי מים וחשמל בקרב הנהנים מהסיוע. במקביל מציינים בארגון, כי קיימת עלייה משמעותית ברמת המודעות למצוקה, ובעלי היכולת מתאמצים יותר לסייע אף יותר מבעבר.

לילות סדר ציבוריים

בעמותת צעירי חב"ד, הרחיבו על הפעילות הכפולה של חלוקת סלי מזון, ועריכת ליל סדר ציבורי, עבור הנזקקים לכך, תוך התאמה מקסימלית לקהל היעד הספציפי. כאשר מספר בתי חב"ד בארץ עומד על 328 שלוחות מקומיות של בתי חב"ד, וע"י כל בית חב"ד בכל מקום בארץ, נערך לכל הפחות ליל סדר ציבורי אחד בביתו, ופעמים רבות מבוצעים ע"י בית חבד 2-3 סדרים ציבוריים שונים, כך שמספר לילות הסדר הציבוריים שמבוצעים בארץ מגיע למספר גבוה בהרבה. מספר המשתתפים בכל ליל סדר ציבורי כזה נע ממינימום של 40 איש ויכול להגיע למאות משתתפים ואף עד לכ-1,500 משתתפים בסדר ציבורי אחד.

הרב מוני אנדר מצעירי חב"ד מבהיר בשיחה לקול-חי, שלילות הסדר הציבוריים נועדו לענות על צרכים שונים, בין אם מדובר בנזקקים שאין ביכולתם לערוך סדר עצמאית, עולים חדשים, משפחות חד-הוריות, סטודנטים, או קהלים אחרים, ובהתאם לכך מתבצעות ההתאמות הנדרשות.

הוא מציין עוד, כי בשנים האחרונות ניכרת מגמה של ביקוש חדש שמתפתח – צעירים ישראלים ששבו ממסעות בחו"ל, במהלכם השתתפו באחד מתוך אלפי הסדר ים הציבוריים, וכששבו ארצה חשו בצורך להשתתף גם פה בליל סדר, כשהכתובת הראשונה והמרכזית לכך הן בתי חב"ד בארץ.

חלוקת מזון ארצית

במקביל, מסייעים בתי חב"ד בארץ, גם בחלוקת סלי מזון לקראת החג, כשפעמים רבות אגף הרווחה ברשות המקומית, מתקשים לתת מענה לאוכלוסיה המקומית הנזקקת לסיוע, ובתי חב"ד משמשים עבורם כזרוע הביצועית לסיוע עבור הנזקקים. לעתים אף פועלים בשת"פ יחד עם ארגונים אחרים, כאשר הפריסה הארצית של בתי חב"ד מסייעת גם לתת מענה טוב הן ככתובת לתרומת חברות ומפעלים והן כמענה לוגיסטי טוב יותר לחלוקת סלי המזון, בפרט בחלוקות המבוצעות ישירות לבתים.

אנקדוטה נוספת של יתרון הפריסה הארצית מתבטא בכך, שכמשפחה הזוכה לליווי וסיוע של בית חב"ד המקומי ועוברת כתובת לעיר אחרת, היא מקבלת מענה מיידי מבית חב"ד במיקומה החדש וזאת בזכות הקורלציה החזקה בין כלל בתי חב"ד בארץ.

גם בחב"ד חשים היטב השנה בכך שהשנה משימות אלו מאתגרות במיוחד, מעבר לשנים רבות, הן בגלל יוקר המחיה, כך שאף אם היה מדובר באותו סל לאותה כמות משפחות, נדרש לשם כך גיוס משאבים גדולים יותר, בוודאי כשהיקף הפניות גובר מחד, ומאידך תורמים פוטנציאליים רבים מתקשים לתרום כבעבר, אך זה לא מרפה את ידי השלוחים.